הגדלת קצבה בגין "שירות פעיל כצנחן"

(נוסח מצונזר)

1.       לפני ערעור על החלטת ועדת הערר לפי חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות) (נוסח משולב) התשמ"ה-1985 (להלן: "חוק הגימלאות") אשר בדעת רוב קיבלה את ערעור המשיב וקבעה כי הוא זכאי להגדלת קצבה בגין "שירות פעיל כצנחן". ההחלטה ניתנה ביום 20.9.04.

2.       קביעת הועדה התייחסה למשמעות התיבה "שירות פעיל כצנחן" בהחלטת הממשלה שפורסמה בי"פ תשכ"ח ותוקנה לאחר מכן. החלטה זו (להלן: "החלטת הממשלה") פירטה שורת תפקידים מיוחדים המזכים בהגדלת תקופת השירות בשיעור של 50%, לענין חוק הגימלאות (להלן: התוספת). חוק זה קובע בסעיף 18 כי חייל המשרת בתפקיד שנקבע על ידי הממשלה כתפקיד מיוחד "תחושב תקופת שירותו בתפקיד זה כתקופה גדולה משהיתה למעשה ובשיעור שנקבע על ידי הממשלה". הרשימה האמורה כללה גם "שירותו של מי שזכאי בהתאם לפקודות הצבא בשל ביצוע טיסות"; "שירות כלוחם ביחידת קומנדו ימי"; "שירות פעיל כצוללן"; "שירות פעיל כמסלק פצצות"(ראו י"פ 1472, אלול תשכ"ח, עמ' 2152).

לא היתה מחלוקת כי המשיב שירת בין השנים 1978-1983 וכן במסגרת תעסוקות קיץ בשנים 1983-1987 ב(...) שהינה יחידת צניחה, אשר הלוחמים המשרתים בה עברו הכשרת צניחה וזכאים לתוספת. גם לא היתה מחלוקת כי המשיב לא עבר קורס צניחה.

3.       עפ"י ס' 49א' לחוק הגימלאות, הערעור לבית משפט זה הוא "בשאלה משפטית", והשאלה המשפטית המתעוררת היא שאלת פירוש החלטת הממשלה. על פי דעת הרוב בועדה, המשיב נכנס לגדר הזכאים לתוספת.

דעת הרוב בחנה תחילה את המסגרת הלשונית של המונח "שירות פעיל כצנחן", וקבעה כי הפירוש שהמשיב טען לו נכנס למסגרת זו. אליבא דדעת הרוב, המשיב נכנס לגדר אחת המשמעויות הלשוניות של התיבה "שירות פעיל כצנחן", היכולה להתפרש בשתי משמעויות לשוניות כדלקמן:

"האחת כמייחסת ומבחינה את המילה 'צנחן' כמי שהוא בעל הכשרה מקצועית צבאית דהיינו מי שעבר קורס צניחה.

השניה (במשמעות 'כמו') כמתארת או תוחמת תחום פעילות המאפיינת צנחן אך משאירה מרחב השוואה של אפיוני הפעילות גם לגבי חייל שאינו צנחן אך כזה המשרת ביחידת צניחה, שתי המשמעויות נמצאות לדעתנו במתחם הפרשנות המילולית של התיבה האמורה".

4.       דעת הרוב בועדה התייחסה גם לרציונאל החלטת הממשלה כפי שהובע לפניה ואמרה:

"עמדתו של ב"כ המשיב [הערה: המערער שלפני] כפי שהובעה במהלך ישיבת יום 24.6.04 ובעיקר הטעמת הרציונאל בדבר שחיקה או סיכון יתר כנימוק לתגמול הנוסף מחייבים לגזור גזירה שווה בין המערער מזה ועמיתיו ליחידה מזה, שכן מן הבחינה הנדרשת למימד הסיכון והשחיקה הטבועים בתנאי השירות של המערער הוא בא בגדר קבוצת השוויון של עמיתיו ליחידה שעברו קורס צניחה (השוו: בג"צ 4906/98 עמותת עם חופשי נ' משרד הבינוי והשיכון (פד"י נ"ד(3)503).

כאשר אני משווה לנגד עינינו את המכלול הנ"ל - נוטה הכף לצידו של המערער וכי הנסיבות המאוד ייחודיות של שרותו הצבאי מצדיקות לאור שיקולים של צדק במובן המקובל של המילה, לכלול אותו בגדר חוג החיילים אשר ביצעו שרות פעיל כצנחן וככזה מילא תפקיד מיוחד המזכה אותו בהטבה על פי סעיף 18 לחוק השרות (השוו: ברק פרשנות תכליתית במשפט עמ' 265)".

5.       בגדר טענותיהם לפני הועדה, מסרו הצדדים פרטים לגבי השתלשלות הענינים באשר להחלטת הממשלה כדלקמן: בתקנות לעניין הגדרת תפקיד מיוחד משנת 1957, שהוציא שר הבטחון, הופיע המונח "צנחנות פעילה" ולא המונח "שירות פעיל כצנחן". לאחר מכן בוטלו התקנות והזכות גובשה בהחלטת ממשלה, ובה הופיע נוסח שונה. בהצעת החלטה שהוגשה לממשלה ע"י מערכת הבטחון בשנת 1968, הסתמנה מגמת הרחבה, בכך שהוצע שכל מי שמשרת בשטחים הקדמיים ייחשב כבעל תפקיד מיוחד, ובדברי ההסבר שצורפו נאמר:

          "אין תרומתו של מי שמשרת בשטחים הקדמיים למאמץ הביטחוני נופלת במאומה מתרומתו של כל אחד מבעלי התפקידים המיוחדים האחרים שהוכרו עד כה... כאשר המאמץ הכרוך בשירות בשטחי החזית ובתנאים קשים, והסיכון המתמיד, מעמידים את מי שמשרתים בשטחים הקדמיים בשורה אחת עם בכירי הלוחמים המגנים על גבולות המדינה, ומצדיקות אפוא את הכללת שירותם ברשימת התפקידים המיוחדים".

          ברם, הצעת החלטה זו לא נתקבלה, שהרי המונח לא השתנה.

בעת שהובאה הצעת החוק בה עסקינן לכנסת לקריאה ראשונה, התייחס שר הבטחון דאז, פנחס לבון ז"ל, לעקרון שביסוד תגמול תפקידים מיוחדים באומרו:

"ישנם שירותים בצבא... האוכלים את האדם הרבה יותר משירותים אחרים בצבא" (ראו דברי הכנסת תשי"ד 1870-1871).